שלילת רשיון נהיגה נעשית במטרה לשמור על בטיחות כלל הנהגים והולכי הדרך, ולהגן על החיים והבריאות של הנהג עצמו ושל סביבתו. בשלילת רשיון הנהיגה, משרד התחבורה באמצעות המנהלות הרלוונטיות יכול לפסוק כי הנהג אינו ראוי לנהיגה בגלל סיבה מסוימת. סיבות אלו יכולות להיות עבירות תנועה, שימוש באלכוהול ובסמים בעת נהיגה, בעיות רפואיות וכן בעיות נפשיות.
האם אדם הסובל מבעיה נפשית יכול להוציא רישיון?
לצורך הוצאת רישיון נהיגה אין דרישה לצרף מסמכים הכוללים חוות דעת נפשית וברוב המקרים בעיות נפשיות אינן משפיעות על יכולת הנהיגה של האדם בצורה ישירה, והוא יכול להוציא רשיון נהיגה. אך במקרים מסוימים אנשים שסובלים מקושי נפשי יצטרכו לקבל את אישורו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. זאת על מנת לבחון את המקרה שלהם ולקבוע האם זה בטוח שינהגו בכביש. ישנן מספר בדיקות שהמועמד לרשיון נהיגה יצטרך לעבור ובסופן תוגש חוות דעת בנוגע ליכולתו לנהוג באופן בטוח שאינו מסכן את הבריאות והחיים שלו ושל סובביו.
מה הסיבה לשלילה בגין מצב נפשי?
כמו בכל מצב רפואי אחר, שוללים רישיון נהיגה מסיבות נפשיות כדי לשמור על בטיחות הנהג ומשתמשי הדרך האחרים. זאת כיוון שבעת הנהיגה, הנהג נדרש להיות ממוקד ומרוכז במשימה, ולנהוג בצורה בטוחה ואחראית. בעיות נפשיות עשויות לשבש את יכולת הנהיגה, היות שהן עשויות לגרום לכושר שיפוט לקוי, עיבוד מידע לקוי, נטייה להתנהגות אימפולסיבית, קשיי ריכוז וקושי לפעול בסביבה רוויה בגירויים. נטילת תרופות פסיכיאטריות עשויה לפגוע בערנות הנהג, בתפקודו וביכולתו להתרכז.
מי צריך לעבור בדיקת כשירות על רקע פסיכיאטרי?
רקע בבריאות הנפש לא מחייב בדיקת כשירות במרב"ד. ישנם קריטריונים אשר מחייבים בדיקת רופא מומחה בפסיכיאטריה במרב"ד והם קשורים בחומרת הליקויים של מגיש הבקשה לרישיון נהיגה. לפי פקודת התעבורה, על רופאים ואנשי מקצוע נוספים חלה החובה לדווח על שינויים שחלים במצב הבריאותי של אדם אשר עלולים לפגוע בכשירותו לנהוג. בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות מ- 2009 ישנה רשימה המפרטת את המחלות והמצבים הבריאותיים אשר עליהם צריך לדווח. הרשימה כוללת גם מצבים של תחלואה נפשית ומצבים הקשורים ברקע הנפשי של האדם ועשויים לפגוע בכושר השיפוט של הנהג, בערנותו או לגרום להפרעות מוטוריות.
האם אפשר להוציא רישיון נהיגה לאחר אשפוז פסיכיאטרי?
כאשר אדם יוצא מאשפוז פסיכיאטרי, לרוב הוא ירצה לחזור לחיי השגרה שלו ובין היתר להיות עצמאי ולנהוג ברכב. אדם המעוניין להוציא רישיון לראשונה בחייו, יצטרך לבצע את הליך הוצאת הרישיון אשר כולל בין היתר מילוי הצהרת בריאות, בה הוא יצטרך לדווח על האשפוז הפסיכיאטרי. הדבר יוביל לכך שמשרד הרישוי ישלח אותו אל המרב"ד, שם הוא יעבור בדיקה פסיכיאטרית. במידה ויתקבל אישור מהמרב"ד אפשר יהיה להוציא רשיון נהיגה.
בדיקת כשירות במרב"ד
הבדיקה במרב"ד אורכת כחמש שעות ומתבצעת על ידי רופא פסיכיאטר אשר עובר על כלל המסמכים, סיכומי האישפוז והתיק הרפואי שלכם אשר תביאו עמכם לבדיקה. עליכם לדאוג גם למילוי שאלון לפסיכיאטר המטפל וכן למלא בעצמכם שאלון לפני הבדיקה. התהליך כולל גם מבחנים ממוחשבים לבדיקת אישיות, יכולת קואורדינציה, עירנות ועוד, בסיומם תעברו הערכה פסיכולוגית. לבסוף הפסיכיאטר ייקבע האם אתם רשאים להמשיך לנהוג או להוציא רשיון נהיגה.
ליווי עורך דין בהליך הוצאת רשיון לאחר אשפוז פסיכיאטרי
במקרים בהם המרב"ד לא מאשר את הוצאת רישיון הנהיגה עקב אשפוז פסיכיאטרי או במקרים בהם הרשיון נפסל מסיבה זו, מומלץ להשתמש בשירותי עורך דין תעבורתי אשר מכיר את כל החוקים והנהלים הקשורים לנהיגה ויכול לסייע בתהליך הערעור והוצאת הרישיון. חשוב לדעת כי במקרים רבים ניתן לשנות את ההחלטה מסיבות משפטיות או רפואיות (כגון חוות דעת נוספת מפסיכיאטר אחר) ועורך דין תעבורתי יסייע לכם לעבור את ועדת הערר ולערער על ההחלטה של המרב"ד. עורך הדין יסייע בהגשת ערר המציג את המצב הרפואי הפסיכיאטרי באור חדש, הוא יסייע להפוך את ההחלטה בעזרת חוות דעת רפואית נוספת תוך התגברות על ההחלטה הקודמת של הועדה.
הכתבה באדיבות עורך דין תעבורה צורי סבן. משרדו של עורך דין צורי סבן מתמחה בעבירות תעבורה והשבת הרישיון מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
