שיקום נער מתבגר עם תיק במשטרה

בגיל ההתבגרות יותר מבכל גיל אחר, הזהות האישית היא תהליך הנבנה בהדרגה. תפקידו של עורך דין פלילי לנוער הוא להגן על זכויותיו של הקטין בהליך הפלילי ולמזער את הנזק וההשלכות ככל הניתן, אולם לצד זאת גם למנוע ממנו להגדיר את עצמו דרך הטעות שביצע, ולפתוח בפניו את כל האפשרויות לעתיד נורמטיבי שאינו מוכתם בטעויות העבר. 

חשוב לדעת: מערכת המשפט לנוער בישראל נשענת על עיקרון יסוד הקובע שקטין איננו מבוגר קטן. עיקרון זה מכיר בגיל ההתבגרות כתקופה סוערת, המאופיינת באימפולסיביות, בלחץ חברתי ובשיקול דעת לוקה בחסר.

המחוקק אינו מסתפק בהבנה אמפטית בלבד לעניין זה ומעניק לבית המשפט טווח רחב של שיקול דעת, כלים ועקרונות לאיזון בין חומרת העבירה לבין מיצוי האפשרויות למניעת העבירה הבאה.

עורך דין שלומי ביזק מסביר:

"ייצוג משפטי של נער מתבגר על ידי עורך דין פלילי בעל ניסיון בייצוג נוער חשוב במיוחד הן למיצוי זכויות החשוד ולהימנעות מטעויות בחקירה, והן לחתירה לסגירת התיק ומחיקת הרישום במידה והנסיבות מאפשרות זאת. "

הגישה המשפטית לטיפול בעבירות פליליות המבוצעות על ידי קטינים

עקרון טובת הקטין ושיקומו מעוגן בחוק הנוער וקובע כי כל הליך כלפי קטין ייעשה תוך מתן משקל ראוי לשיקולי שיקומו, הטיפול בו ושילובו בחברה, בהתחשב בגילו ובבגרותו.

בעוד שבענישת בגירים העיקרון המנחה הוא "הלימה" (יחס הולם בין חומרת המעשה לעונש), בענישת קטינים הדגש הוא על שיקולי שיקום והטלת אחריות מופחתת. גם הפסיקה מכירה בכך שקטינים מתאפיינים בחוסר בשלות, פגיעות ללחץ חברתי ואישיות הנמצאת בעיצוב, ולכן מידת אשמתם פחותה מזו של בגיר בהתייחסות לאותה עבירה פלילית.

הגיל משפיע- לא קובע

חשוב לזכור שגילו של הקטין אינו מעניק לו פטור מלא מאחריות, ולא מעמיד מעליו "כיפת ברזל" מובנית המגינה עליו מהשלכות המעשים ומענישה. לצד העדפת השיקום על פני ענישה, הפסיקה מוכיחה כי בעבירות חמורות (דוגמת: עבירות מין, עבירות אלימות קשה), עשוי בית המשפט לאמץ גישה פחות פייסנית. במקרים הללו פועל בית המשפט תחת העיקרון שקטינות אינה חסינות, ומעדיף לעשות צדק עם הקורבנות העבירה באמצעות ענישה בפועל.

גם במקרים חמורים בהם קיימות ראיות לביצוע עבירה פלילית ייצוג משפטי וניהול התיק על ידי עורך דין פלילי לנוער- יבטיח מזעור של הנזקים והסבת ההליך למקום של שיקום הן בהיבט המשפטי והן בהיבט החינוכי והרגשי.

מה מציע החוק- כלים לשיקום ומניעת הכתמה פלילית

בהגנה על בני נוער בהליך פלילי חשוב להכיר לא רק את העקרונות המנחים, אלא גם את החלופות והכלים שמציע החוק ליישומם, התנאים והמשמעויות של הליכים חלופיים, מה שיסייע בניווט ההליך תוך שמירה על האינטרסים של הנער והגנה על עתידו.

בין סמכויותיו של בית המשפט לנוער:

הליך חלופי (סטייה מהליך פלילי)- הפניית הקטין להליך חלופי מחוץ לבית המשפט, ללא הגשת כתב אישום. ההחלטה על הליך חלופי מבוססת על קבלת אחריות של הקטין למעשיו והבעת נכונות להשתלב בהליך מתקן (דוגמת שירות לציבור או תוכנית טיפול).

הימנעות מהרשעה- החלטה הניתנת לאחר ההליך המשפטי, וקובעת שלמרות שהקטין אכן ביצע את העבירה שהואשם בה, בית המשפט בוחר להימנע מהרשעה שתכתים את עתידו של הקטין, ומטיל עליו דרכי טיפול ו/או תכניות שיקום חלופיות.

שירותי מבחן- שירותי המבחן עשויים לשמש את בית המשפט לנוער בהכרעתו בשתי נקודות זמן:

במהלך ההליך הפלילי וכחלק מאיסוף המידע שישמש לגזירת הדין, ידרוש בית המשפט הגשת תסקיר מבחן על ידי קצין מבחן, המעריך את פוטנציאל השיקום של הנער לפני גזירת דינו. שלב זה הוא שלב הכרחי בהליך השיפוט של נוער.

השלב השני הוא אופציונלי, ותלוי בהמלצות התסקיר ובהחלטת בית המשפט, אשר מוסמך להטיל על הנער פיקוח של קצין מבחן לתקופה מוגדרת. החלטה זו היא חלופה לענישה בפועל לאחר הרשעה, ומותנית בהתחייבות של הקטין ו/או הוריו להתנהגות טובה ולעמידה בתנאי המבחן כפי שייקבעו.

שיקום צעירים שאינם קטינים

החוק קובע כי קטין הוא צעיר שטרם מלאו לו 18, אולם הפסיקה בישראל מגלה גמישות, ומכירה בכך שהמעבר בין גיל ההתבגרות לבגרות הוא נזיל, ואינו מתרחש בהלימה מלאה למועד יום ההולדת. גמישות זו הולידה התייחסות שונה הלכה למעשה גם כאשר הנאשמים חצו את גיל 18, ועד גיל 21. טווח גילים זה זכה להגדרת קבוצת הגיל בגירים צעירים. גם בקבוצת גיל זו חל עיקרון העדפת השיקום על ני ענישה, וכן קיימת חובת עריכת תסקיר מבחן בטרם גזירת עונש מאסר. ההבדל המרכזי בין צעירים בגירים לבין בני נוער וקטינים בהליך הפלילי הוא שעיקרון השיקום שגובר על ענישה גמולית במקרה של קטינים מהווה שיקול משמעותי אך לרוב אינו בלעדי בהליכים כנגד בגירים צעירים.

 חזרה לבלוג