מבין עבירות התנועה הרבות, יש הרואים בחומרה יתרה את עברת הנהיגה בשכרות. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שאדם הנוהג בשכרות מסכן לא רק את עצמו אלא גם את השוהים לידו ברכב, נהגים ברכבים אחרים בכביש, הולכי רגל בדרך ואת הסביבה הכללית.
הסיכון לאדם הנוהג בשכרות ולציבור, עולה עקב העובדה כי אדם שבדמו מצויה רמה גבוהה של אלכוהול אינו יכול להיות צלול, שולט או מודע למעשיו. יתרה מכך, יכולת הריכוז שלו פוחתת ואילו זמן התגובה מתארך, כך שהסיכוי לתאונה ולנזקים נוספים הולך וגדל.
רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט לתעבורה, מבינים גם הם את חומרת, נפיצות והתוצאות ההרסניות של פעולה זו ומטילים ענישה בגין נהיגה בשכרות, מהכבדות והמחמירות בנמצא.
הסבר על התקנות והפקודות הנוגעות לנהיגה בשכרות
תקנות – נהיגה תחת השפעת אלכוהול ופקודת תעבורה שונות, התייחסו לגבי נהיגה בשכרות ואופי העברה, הגדרתה, הדרכים המאפשרים בדיקה ובחינה שלה והעונשים המוטלים בגינה. נדגיש, קיים הבדל מהותי במדדים אלו ובענישה בין 'נהג חדש' ו'נהג צעיר', כהגדרתם בחוק ובין נהג ותיק. נעסוק כאן בנהג ותיק ורגיל וניתן ללמוד עוד באתר: https://www.lowforums.co.il/
בראש ובראשונה, מוגדרות בחוק הכמויות המינימליות של אלכוהול שניתן למצוא ואשר מעבר להן, ייחשב הנהג כנוהג בשכרות: בבדיקת דם -50 מיליגרם אלכוהול ב- מאה מילימטרים דם ובבדיקת נשיפה, באמצעות ה'ינשוף' -240 ובפועל 290 מיקרוגרם בנפח של ליטר אוויר נשוף.
לעניינו, חשוב גם להכיר את ההוראות הקשורות לתהליך בקשת המשטרה לבצע בדיקת נהיגה בשכרות, אופן ביצוע התהליך עצמו כנדרש, תוך שמירה גם על ניהול תקין של הבדיקה וזכויות הנבדק, משמעות סירוב הנהג לבדיקה. אי תקינות כלשהי בתהליך הבדיקה, עשוי להביא לכדי זיכוי של הנהג.
הענישה בגין נהיגה בשכרות לפי הפרמטרים השונים
סעיף 39 לפקודות התעבורה, מתייחס לעונשים שיוטלו על מי שנתפס נוהג בשכרות. חשוב לציין כי העונשים שנקבעו הינם עונשי מינימום ובתי המשפט רשאים להחמיר בהם, עקב נסיבות מיוחדות או טרגיות. מנגד, ניהול נכון של קו ההגנה על ידי ייעוץ משפטי מקצועי, יכולים להביא לכדי הקלה בעונש.
על כל פנים, אדם שנמצא נוהג בשכרות, רישיונו נלקח ממנו והוא מוזמן לשימוע אצל קצין משטרה, בנוגע לפסילת רישיונו (ייפסל באופן מנהלי ל-30 יום ולעיתים גם יושבת הרכב עצמו). לאחר מכן יזומן הנהג לדיון בבית המשפט לתעבורה.
כאמור, ענישה בגין נהיגה בשכרות כעונש מינימום, תכלול שלילת רישיון למשך שנתיים ורישום של 10 נקודות לחובת הנהג. לעיתים גם יוטלו קנסות כספיים, פסילות רישיון על תנאי ומאסרים על תנאי. נהג שזוהי הפעם השנייה, שנתפס בגין עבירה דומה, בתוך אותה השנה, יספוג שלילת רישיון של 4 שנים ובמקרי קיצון תתכן גם החמרה בדמות מאסר בפועל.
ההשלכות החמורות והעונש על סירוב לבדיקת שכרות
נהגים רבים, כחלק מהשכרות או אפילו במודע ומתוך רצון להתחמק, מסרבים לבצע את בדיקת השכרות של המשטרה. זוהי יכולה להיות טעות חמורה, שכן סירוב כזה "צובע" את הנהג באשמה. על פי הפקודה הרלוונטית, נהג שמסרב לבדיקה, נחשב אוטומטית כשיכור, גם אם לא בוצעה הבדיקה וגם אם אינו כזה בפועל.
חמורה מכך היא העובדה, שגם בית המשפט יתרשם לשלילה מהסירוב וכנראה יחמיר בעונש. ככלל, הטלת ספקות על ידי ייעוץ משפטי מתמחה בתקינות תהליך הבדיקה, מביאה לא פעם להקלה בעונש. סירוב לבדיקה, שומט את השטיח מתחת לאפשרות לטענות מעין אלו והדבר מרע את מצב הנהג, כך שסוף מעשה במחשבה תחילה.
